לפני כמעט שלוש שנים, חזה נפתלי בר נתן את תכנית "מחיר למשתכן" שהייתה אז בשיא תפארתה. שר האוצר דאז, משה כחלון, דרש רפורמות בשוק הנדל"ן והבטיח שהמחירים לא יתייקרו ויהיה פיקוח ממשלתי הכולל: פיקוח על המחירים, על מועדי האכלוס וכמובן על איכות הבנייה.
להערכת נפתלי, שוק בריא אמור לעבוד מעצמו והוא מתאים היצע לביקוש, אבל בענף קפיטליסטי נראה שיש רצון לחוד ומציאות לחוד. "מה שקורה במחיר למשתכן הוא בגדר בועה אשלייתית. אנשים מבצעים בחירות פזיזות בהנחה שמחירי הדיור יצנחו מטה. בינתיים הקונים רוכשים את הדירה, מתגאים בזמן ההמתנה הארוך, שעלה לא מעט כסף בכיס, ואז עד שהפרויקט זז גם לוקח זמן ובינתיים אין דירה", מסביר בר נתן.
לנוכח הבעיות ש"מחיר למשתכן" יוצרת, תוהה נפתלי: "למה הציבור לא בוחר להשקיע בנכס רגיל, בעל פוטנציאל גדול יותר, עם סיכויי ודאות טובים יותר"?
"צעירים צרכים לקנות מה שהם יכולים כדי שיהיה להם משהו בידיים מאשר כלום", בר נתן עונה לשאלה. "מי שחשב פעם שבזה שהוא לא קונה דירה אז הוא מנצח את השוק ומחירי הנדל"ן ירדו, קיבל אסמכתא לנוכח התנודות בשנים האחרונות. הקרקעות מתייקרות משנה לשנה".
אז מה הפתרון מול זה? נפתלי מציע מספר דרכים אפשריות: ודאות מקסימלית, שקיפות מלאה, פתיחת חסמים ויצירת תנאי שוק הוגנים שידעו לייצר את המוצר הנכון במחיר הנכון, ללא תורים וללא הגרלות.
